החלטה בתיק ס"ע 53209-02-12

1.         זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני על פיו, יבוטלו פיטוריו של המבקש וזאת מכח חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח - 1998 (להלן - החוק).

רקע

2.         המבקש בן 45 נשוי ואב לשלושה ילדים והמפרנס העיקרי בביתו.

3.         המשיבה עיסוקה ביבוא, שיווק והפצה של כימיקלים, מוצרים ביולוגיים ומכשור בתחומי הכימיה ומדעי החיים. עיקר עיסוקה של המשיבה הינה אל מול אוניברסיטאות וחברות מסחריות בתחום יצור התרופות, ביו טכנולוגיה וכדומה.

4.         המבקש עובד אצל המשיבה החל מיום 2.6.96 בתפקיד של נהג.

5.         בחודש אוקטובר 2011, נודע למבקש, כי התפרצה אצלו מחלת הגלאוקומה בעינו השמאלית והוא עבר ניתוח באותו חודש. עם חזרתו מחופשת המחלה, הסכימה המשיבה, כי המבקש לא יבצע עבודת נהיגה ואיפשרה לו לעבוד עם מחסנאי אחר כדי לחנוך אותו לקו העבודה של המבקש אצל לקוחות המשיבה. עם קליטת נהג חדש, המבקש חנך גם אותו וליווה אותו בביקוריו אצל לקוחות החברה.

6.         המחלה בעינו השמאלית של המבקש החמירה והוא נאלץ לבצע ניתוח שני ביום 23.1.12. ביום 20.2.12 חזר המבקש מחופשת המחלה לאחר הניתוח השני.

7.         באותו יום זומן המבקש לשיחת שימוע בהשתתפות גב' סימונה גרין סמנכ"ל כספים ותפעול במשיבה ואמנון אייל מנהל מחסן במשיבה. באותה שיחה נאמר למבקש, כי הואיל והוא לא יוכל יותר לנהוג בשל מגבלתו הרפואית התמידית, אין למשיבה תפקיד אחר הראוי ליכולותיו וכישוריו במחסן. הובהר לו, שלאחר הניתוח הראשון הוא תיפקד כחונך לנהג חדש. פיטוריו נשקלים אך ורק בשל חוסר אפשרותו להמשיך ולנהוג ואי מציאת תפקיד אחר במחסן המתאים לכישוריו. באותה פגישה נקבע, כי תתקיים פגישת המשך באותו שבוע ביום 23.2.12. הוסבר למבקש כי הוא יוכל להביע דעתו ולהעלות את השגותיו בעקבות השימוע שנעשה.

8.         ביום 23.2.12 התקיימה ישיבה נוספת. המבקש נשאל האם יש דברים נוספים שהוא מעוניין להביא בפני גב' גרין ומר אייל. המבקש ציין שבאת כוחו אשר הספיקה להעביר מכתב מטעמו למשיבה, ביקשה ממנו לא לדבר במהלך השימוע. בסיכום השימוע נאמר למבקש, כי לאור העובדה שהוא לא הביא טיעונים משכנעים מול הדברים שהמשיבה העלתה, הוא יסיים את תפקידו.

            באותו יום נשלח לו מכתב פיטוריו, על פיו יחסי עובד ומעביד בינו לבין המשיבה יסתיימו ביום 25.3.12.

טענות המבקש

9.         לטענת המבקש, פיטוריו נעשו אך ורק על רקע מוגבלותו הרפואית וכי לא היתה סיבה מקצועית אחרת לפיטוריו. התנהלות המשיבה הינה בחוסר תום לב שעה שבחרה לפטרו למרות שיכולה היתה לשבצו בעבודה כמחסנאי וזאת על רקע שיבוץ עובד חדש לתפקיד מחסנאי. הדבר נוגד את הוראות החוק. עוד טוען המבקש, כי ניתן היה להכשירו לעבוד מול המחשב.

10.        הוסיף המבקש וטוען, כי לא נעשה הליך של שימוע הואיל וישיבת השימוע הראשונה נעשתה ביום חזרתו מחופשת המחלה ללא זימון מראש ובאותה הזדמנות נמסר לו, כי המשיבה כבר החלה לקיים מגעים עם הביטוח הפנסיוני על מנת לשחרר לו את זכויותיו, דבר המעיד כי ההחלטה לפטרו נפלה עוד קודם לכן.

טענות המשיבה

11.        כבר קודם למחלתו של המבקש, הוברר שהוא אינו מסוגל לעשות את כל עבודת המחסנאי. עבודה זו כוללת גם עבודת נהג וגם עבודה מול מחשב. המבקש ביצע כיאות את עבודתו כנהג אבל לא היה מסוגל לעבוד מול מחשב, נתון שפגע בעבודתו במחסן.

12.        עם קבלת תעודות המחלה, ניסתה המשיבה למצוא אלטרנטיבות להעסקתו של המבקש. המחלקות האחרות של המשיבה שאינן המחסן, הינן מחלקות מקצועיות כשכל העובדים בהם הינן עובדים מקצועיים. באשר לעבודה במחסן, אין עבודה של נהג בלבד ללא שהעובד יעבוד גם מול מחשב. העדר יכולתו של המבקש לעבוד מול מחשב, איננה קשורה למגבלה הרפואית שלו וגם שנים קודם לכן, התברר שאין לו את הכישורים לכך. לאור נתונים אלה טוענת המשיבה, כי לא הפרה את הוראות החוק.

דיון והכרעה

13.        סעיף 8 לחוק קובע כדלקמן:

"(א)     לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי העבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מהאלה: